נתפסה על חם
אני בת עשרים ושבע, גרה עם גיא, החבר שלי בן השלושים, כבר שנה וחצי. ביום שלישי בצהריים הוא היה אמור להיות במשרד עד שבע, ואני, שעובדת מהבית, גיליתי שהחבילה שחיכיתי לה הגיעה: ויברטור ורוד וחדש שהזמנתי בחשאי אחרי שחברה המליצה עליו בהתלהבות מוגזמת.
אמרתי לעצמי שאני רק בודקת שהוא עובד. אחרי חמש דקות כבר שכבתי על הספה בסלון, עם החולצה מורמת והתחתונים על הרצפה, והעיניים עצומות. דמיינתי את גיא, את הידיים שלו, את האופן שבו הוא נושך לי את הכתף כשהוא קרוב. הרטט היה עמוק וחזק יותר משציפיתי, והגוף שלי התחיל להתקמר מעצמו.
לא שמעתי את המפתח בדלת. לא שמעתי את התיק שנפל על הרצפה. שמעתי רק את הקול שלו, נמוך ומשועשע: "נראה שאני מפריע." פקחתי עיניים והוא עמד בפתח הסלון, עם עניבה משוחררת וחיוך שלא היה לו שום כוונה להסתיר. הלחיים שלי בערו. ניסיתי למשוך את החולצה למטה. "אל," הוא אמר. "אל תעצרי בגללי."
הוא התיישב על השולחן הנמוך מולי, נשען קדימה עם המרפקים על הברכיים, והסתכל. "תמשיכי," הוא ביקש. "אני רוצה לראות איך את עושה את זה כשאת חושבת שאף אחד לא רואה." משהו בטון שלו, השילוב של פקודה ותחינה, גרם לי להחזיר את הוויברטור למקום. הפעם עם העיניים פתוחות, ישר בעיניים שלו.
זה היה הדבר הכי חושפני שעשיתי בחיים, והדבר הכי מחרמן. ראיתי איך הנשימה שלו מאיצה, איך הוא בולע רוק, איך המכנסיים שלו נמתחים. "תגיד לי מה לעשות," לחשתי. הוא אמר לי להאט, ואז להאיץ, ואז ללחוץ חזק יותר, ואני צייתתי, עד שהגעתי בצעקה ששום שכן לא היה יכול לפספס.
עוד לפני שהספקתי לנשום, הוא כבר כרע מעל הספה, פתח את החגורה ונכנס בי בתנועה אחת. הייתי כל כך רטובה ורגישה שכל דחיפה שלו שלחה בי זרם חשמלי. הוא לקח את הוויברטור מהיד שלי והצמיד אותו אליי שוב בזמן שזיין אותי, ואני גמרתי פעם שנייה, ארוכה ורועדת, שלפני כן לא ידעתי שהיא אפשרית. הוא גמר זמן קצר אחריי, עם הפנים קבורות בצוואר שלי.
"למה חזרת מוקדם?" שאלתי לבסוף, עדיין מתנשפת. "הפגישה בוטלה," הוא אמר, וחייך. "אבל מעכשיו אני חושב לבטל עוד כמה." הוויברטור הוורוד, אגב, כבר לא נשמר במגירה שלי. הוא עבר לשידה ליד המיטה. לשנינו.
סרטים בנושא בליידי לאב:
כל הדמויות בסיפור בגירות (18+). הסיפור הוא בדיה.